מחנה מיידנק (Majdanek concentration camp) הוקם בשנת 1941 בפקודתו של הימלר מפקד האס אס. בתחילה זה היה מחנה שבויים שהוסב אחר כך למחנה השמדה.
בניגוד למחנות השמדה אחרים, מחנה מיידנק לא הוחבא ביערות, הוא לא הוסתר על ידי מכשולים טבעיים, הוא לא נבנה באזור כפרי מרוחק ולא על מפגש מסילות הברזל. מחנה מיידנק נבנה על שטח של 2,700 דונם במרחק של ארבעה קילומטרים ממרכז העיר לובלין וקרוב מאוד לבתי המגורים של התושבים.
קשה היה להתעלם מהמחנה. הוא היה מוקף בגדר תיל חשמלית כפולה שלאורכה ניצבו 18 מגדלי שמירה כשכל אחד מהם מתנשא לגובה של שמונה מטרים ו- 130 נקודות תאורה מצוידים בפנסים רבי עוצמה.
רכבות המשא שהובילו את היהודים למחנה ההשמדה מיידנק עצרו בתחנת לובלין ומשם הם צעדו ברגל כעשרה קילומטרים חשופים לתנאי מזג האוויר, בחום הלוהט בימים החמים ובקור המקפיא בימים הקרים. כבר בכניסה חולקו היהודים לשני כיוונים, ימינה ושמאלה. מי שהופנה ימינה, הופנה להשמדה, מי שהפנה שמאלה, הופנה לעבודות פרך.
בין אפריל 1942 ועד ליולי 1944 התבצעה במיידנק השמדה בתאי גזים ובמשרפות. מספר הנספים שנרצחו במחנה מוערך בכ- 200,000 נספים שחלקם היו שבוי מלחמה סובייטים ופולנים, מתוכם כ- 80,000 מהנספים היו יהודים.
במיידנק כמעט הכול השתמר, גדרות התיל הכפולות, מגדלי השמירה המאיימים, הצריפים ותאי הגזים שאליהם הובאו היהודים כביכול לשירותים ולמקלחות, הם קיבלו סבון, הם התבקשו לקפל את בגדיהם, הם נכנסו אל מקלחת בטון, הדלת נחסמה מאחוריהם והגז נשפך מהחורים בתקרה.
סיור במחנה מיידנק הוא סיור עצוב, אם יש מבקרים במחנה, הם צועדים בדממה ולעתים נשמעת יפחת בכי המרטיטה את הלב.
✅ להזמנת סיור יומי מאורגן מורשה למידנק >>
גדרות התיל של מחנה מיידנקבהליכה לצד גדרות התיל המאיימות קשה להשתחרר מההרגשה כי בראש כל מגדל ישב חיל נאצי שהשקיף על היהודים כשהם קפואים, צמאים, רעבים ומתחננים לעזרה שלא הגיעה. המחנה היה מחולק לחמישה אזורים, כשבין כל מתחם הייתה גדר משולשת ומחושמלת ובאזורים שבין השדות הוקמו שבעה תאי גזים וקרמטוריום עם חמישה תנורים. עד היום בקרמטוריום עדיין בולטות האלונקות שעליהן הוכנסו הגוויות לשריפה ואם נביט למעלה לשמיים נוכל לדמיין את העשן שעלה משם ..
פסל שלושת הנשריםבשדה מספר 3 אי אפשר להתעלם מפסל שלושת הנשרים. הבסיס לפסל שלושת הנשרים הוא עמוד שנבנה על ידי האסירים במחנה, עמוד שעליו בנה מריה אלבין בונייצקי, שהיה גם הוא אסיר במחנה, את שלושת הנשרים. הפסל הוקם בהסכמת מפקדת המחנה ולתוכו יצק בונייצקי בחשאי אפר של יהודים שנרצחו בקרמטוריום שפעל במיידנק. לאחר המלחמה הפסל נהרס, אך העמוד שרד. בסוף שנת 1962 יצר סטניסלב סטז'ז'ינסקי את הפסל מחדש בדומה ליצירה המקורית.
✅ להזמנת סיור יומי מאורגן מורשה למידנק >>
בורות ירי של מיידנקלצד הרציחה השיטתית, בוצעו במחנה גם רציחות המוניות באמצעות בורות ירי. יום ה-3 בנובמבר היה יום נורא. היהודים שהתאספו למסדר בוקר "רגיל", לכאורה, נלקחו מדי פעם בקבוצות של כמאה אנשים לבורות, הם אולצו להתפשט ולשכב בתוך הבורות ונורו בידי אנשי האס אס. באותו היום הושמעה במחנה מוזיקה בעוצמה גבוהה ורעש המוזיקה גבר על רעש היריות והצרחות של הנרצחים.
הר האפר במיידנקעל יד בורות הירי אנו ניצבים בדממה על יד אנדרטה בצורת כיפה שמתחתיה נמצא האפר של הנרצחים שהוצאו מהבורות. הר האפר הוא אנדרטה גדולה, אחד המונומנטים המרשימים והמזעזעים של המחנה, אנדרטה בצורת כיפה שתחתיה יש שבע טון של אפר הנרצחים שהוצא מהבורות ועל האנדרטה חקוקה הכתובת הלטינית " גורלנו – אזהרה לכם"
כמה דקות הליכה מתאי הגזים מגיעים לצריף דחוס עד אפס מקום בנעליים ישנות ומפורקות. כבר בכניסה אופף את המבקרים ריח לא נעים והמראה מצמית. מאות אלפי נעליים נערמים כאן ומבין ערמות הנעליים בולטת נעל העשויה מעור נחש, ונעל נוספת, נעל נשית כחולה. קשה שלא לחשוב מי הן הנשים האלגנטיות שלא תיארו לעצמן לאן הן מובלות והגיעו עם נעליים אלגנטיות ויקרות.
בצריפים מספר 43 ו-44 של המחנה מוצגת תערוכה שבה מוצגת ההיסטוריה של מחנות הריכוז בפולין.
✅ להזמנת סיור יומי מאורגן מורשה למידנק >>