ורשה בירת פולין הייתה לפני מלחמת העולם השנייה אחת הערים החשובות באירופה, אך היא נהרסה כמעט לחלוטין במהלך המלחמה.
על חורבות העיר ההרוסה נבנתה העיר מחדש ושוחזרה בדייקנות, מתוך מתן תשומת לב לאנדרטאות היסטוריות, לכיכרות, לפסלים ולספסלים שמאחוריהם מסתתרים סיפורים מעניינים ומרתקים המהווים נקודת ציון להיסטוריה, לצד אתרים חדשים ומודרניים. ורשה החדשה, למרות העבר הכואב, זו עיר תוססת, מלאה בנקודות חן, באתרים היסטוריים, במוזיאונים, בקניונים ענקיים, בבתי קפה ומסעדות ובמועדונים ובחיי לילה סוערים שלא נופלים מערים אחרות באירופה.
ביקור בוורשה מתמקד בהיסטוריה היהודית, במרד גטו ורשה ובנקודות החן של העיר כמו פארקים מרשימים, מוזיאונים רבים וגדולים, בארמונות מפוארים ועוד.
רחוב מילא היה אחד הרחובות התוססים בגטו ורשה לפני המלחמה ובמילא 18 (Miła 18) שכן המקלט ששימש כבונקר עבור לוחמי מרד גטו ורשה במלחמת העולם השנייה. כשלושה שבועות לאחר פרוץ המרד הבונקר הותקף על ידי הנאצים, חלק מהלוחמים, ובראשם מרדכי אנילביץ, ביצעו התאבדות המונית כדי לא להיכנע וחלק הצליחו לצאת דרך יציאה אחורית ולהימלט.
גופותיהם של הלוחמים היהודים לא הוצאו מהבונקר וחורבות הבונקר הם מקום מנוחתם של המפקדים והלוחמים של ארגון אי"ל. בשנת 1946 הוקמה על חורבות הבונקר אנדרטה בשם "התל של אנילביץ" שעשויה מהריסות בתי מילא. בראש התל הונחה אבן הנצחה עם כיתוב בפולנית, יידיש, ועברית המספר את קורות הלוחמים ומותם. האנדרטה הפכה לסמל המסמל את הרצון הנואש של יהודי ורשה לחיות.
ורשה היא עירו של פרדריק שופן, זו העיר שבה הוא גדל, כאן התפתח הכישרון הגדול שלו כמלחין וכמנגן, כאן עוצב טעמו המוזיקלי וזו העיר שבה הוא הופיע בפעם הראשונה.
ורשה לא שוכחת את שופן. בעיר נבנה מוזיאון פרדריק שופן, ברחבי העיר מנגנים את יצירותיו בקונצרטים פתוחים, אך גולת הכותרת היא ספסלי שופן הממוקמים במקומות הקשורים לחייו כמו לדוגמה, מול האקדמיה שבה למד שופן מוזיקה, על יד בית הקפה שבו נהג לשבת, מול האולם שבו ניגן את הרסיטל הראשון ועוד.
כל אדם המסתובב ברחובות ורשה ורוצה לנוח יכול לשבת על אחד מחמישה עשר הספסלים הממוקמים ברחבי העיר, ללחוץ על כפתור וליהנות מיצירותיו של שופן הממלאות את החלל. על כל ספסל יש מידע על חיי שופן ואיך המקום קשור לחיי שופן וכל ספסל מנגן יצירה אחרת שלו.
האנדרטה לזכר מרד גטו ורשה (או אנדרטת רפפורט) המוצבת במרכז הגטו היהודי העתיק בוורשה נבנתה על ידי האמן נתן רפפורט ונחנכה במלאת חמש שנים לפרוץ המרד. האנדרטה מתמקדת בהנצחת זכרם של לוחמי המחתרת בגטו ורשה והיא מורכבת משני חלקים. בחלק האחד, הנקרא המרד, מונצח סיפור הגבורה היהודי של המרד היהודי ובו מוצגים הלוחמים היהודים הפורצים מתוך להבות כסמל לפריצת הגבולות. הלוחמים מוצגים כדמויות הרואיות וחסונות האוחזות בנשק כשבמרכז ניצב מרדכי אנילביץ מפקד המרד.
החלק השני, הנקרא שואה, הפונה אל המקום שבו שכן היודנראט ובו מתוארת גבורת הרוח היהודי לצד הסבל היהודי. בחלק זה מוצגים גברים, נשים וילידים יהודיים הצועדים כפופים אל מותם על רקע ההרס והחורבן בגטו.
משני צדי האנדרטה לזכר מרד גטו ורשה (Monument to the Ghetto Heroes) מפוסלות שתי מנורות על גבי שני אריות. המנורה כסמל לגבורת החשמונאים, גבורה של מעטים מול רבים, והאריות מסמלים את הגבורה היהודית ומזכירים את שני האריות המוצגים בצדי ארון הקודש.
לסיכום, ורשה העיר שקמה מהריסותיה זו עיר מעניינת, אטרקטיבית ואפילו יפה יותר.